קבוצות סיכון לפגיעה מרשלנות רפואית
אין ספק שעבודתם של הרופאים היא קשה ותובענית למדיי. הרופאים נאלצים לעבוד במשך שעות ארוכות בתת תנאים, לעמוד מול אנשים שאיבדו את היקר להם מכל ולרצות חולים תובעניים, אולם אותנו, כלקוחות מערכת הבריאות, הבעיות הללו לא תמיד מעניינות כאשר אנו ניגשים לקבל טיפול רפואי.
החולים ובני משפחתם נדרשים להיות זהירים למדיי כשהם באים במגע עם מערכת הבריאות הציבורית ובמידה ולא יעשו כך הם עלולים להפגע לא רק מסיבוכים של המחלה ממנה הם סובלים, אלא גם כתוצאה מרשלנות רפואית. רשלנות רפואית נעשתה זה מכבר לפגע רע אשר מאיים כמעט על כל אדם שנכנס לאשפוז בבית חולים ציבורי או פרטי אולם קבוצות מסויימות באוכלוסיה חשופות יותר לפגיעה בשל רשלנות. מהן קבוצות הסיכון העיקריות לפגיעה מרשלנות רפואית? על כך בכתבה הבאה:
תינוקות וילדים קטנים
כאשר תינוקות וילדים קטנים במיוחד מגיעים לבית החולים מאיימות עליהם מספר סכנות. הסכנה המשמעותית ביותר עבור גופם העדין היא חשיפה לזיהומים או לחידקים שיראו בגופם העדין בית גידול נוח למדיי. מסתבר שאין יותר מדיי דרכים להתגונן מפני בעיה זו, אולם ו לא הבעיה היחידה. מכיוון שתינוקות אינם יכולים לדבר, להתלונן או לומר את אשר על ליבם הרופאים נוטים, במקרים רבים, שלא לבחון את הבעיות לעומק ולעבור לחולה הבא, לרוב לחולה שמרבה להתלונן בצורה קולנית על הבעיה שלו. הדבר עשוי לפגוע בטיב הטיפול שהם מקבלים ולגרום לתופעה המסוכנת של רשלנות רפואית להכות בהם ללא רחמים.
תשושי נפש ונפגעי מוח
לא רק ילדים קטנים ותינוקות לא מסוגלים לבטא את עצמם באופן ברור, גם אנשים אשר סובלים מתסמונות מוחיות שונות כמו אוטיזם, אספרגר, פיגור שכלי או בעיה מוחית אחרת עלולים ליפול כטרף קל לידיו של העומס בבתי החולים וליפול לתוך הסטטיסטיקה הנוראית של אלו שנפגעו מרשלנות רפואית. הסיבה לכך היא שבבתי החולים העמוסים, הרופאים, גם אם לא במודע, נוטים לתת עדיפות למי שיודע להסביר את עצמו ולצעוק מספיק חזק. כאשר הלוקים בנפשם או במוחם סובלים בשקט ומתקשים לחלוק עם העולם את הסבל שהם חווים.
